פסק-דין בתיק ב"ל 13764-09-12

1.         הוגש ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 19/7/12.

להלן יפורט הרקע העובדתי ונימוקי הערעור:

א.                    המערערת נפגעה בתאונת עבודה ביום 22/1/04.

ב.                     ועדה רפואית קבעה למערערת 20% נכות בגין הגבלה בעמ"ש גבי מותני וכן 10% בגין צלקות.

ג.                     על ההחלטה הוגש ערעור, בשל אי קביעת אחוזי נכות עבור שבר בחוליה D12.

ד.                     על פי עמדת המל"ל שגובשה בחוזר 24/10/10, שעה שנכה סובל משבר בחוליה וכן ממגבלה בתנועות, יש לצרף את הנכויות בגין המגבלה בתנועות ובגין השבר.

ה.                    הועדה בהחלטה מיום 14/4/11 קבעה שאין להעניק אחוזי נכות בגין השבר בחוליה.

ו.                     על החלטת הועדה הוגש ערעור, במסגרתו ניתן פסק דין המחזיר את הדיון לועדה על מנת שתתייחס לטענת המערערת לפיה יש לקבוע נכות נוספת ונפרדת בגין שבר בגוף החוליה.

ז.                     הועדה נמנעה מלקבוע אחוזי נכות בגין השבר בחוליה. הועדה קבעה שהקיבוע בחוליות L1 - D10, למעשה מבטל את החוליה שנשברה.

                        בנוסף, הועדה החליפה את סעיף הליקוי כך שבמקום 35 (1) ב' שנקבע על ידי ועדה קודמת, קבעה אחוזי נכות לפי 37 (2) א - ב (מותאם).

ח.                    נטען כי הועדה נתפסה לכלל טעות. הועדה אינה רשאית להחליף סעיף ליקוי על מנת להביא לידי כך שדרגת הנכות בעבודה תקטן, מקום שקיימים סעיפי ליקוי אחרים המתאימים לאותה פגיעה.

ט.                    על פי סעיפי הליקוי, הגבלת תנועות בעמוד שידרה היא נפרדת מהפגימה של שבר בגוף חוליה.

י.                     ההסברים שנתנה הועדה אינם מתיישבים עם הוראות החוק.

יא.                   נטען שיש להחזיר הדיון לועדה בהרכב אחר ושונה, אשר תפסוק נכות בגין שבר בחוליה D12 והגבלה בינונית בתנועות עמ"ש מקיבוע בחוליות L1 - D10.

2.         בישיבת 13/3/13 טענה ב"כ המשיב:

א.        הועדה מילאה את הוראות פסק הדין.

ב.         הועדה הסבירה כי לאור המצב הרפואי - קיבוע בחוליות L1 - D10, יש לשנות את סעיף הליקוי בהתאם למצבה הרפואי של המערערת.

ג.         הועדה הסבירה כי כאשר קיים קיבוע, הוא מבטל את החוליה השבורה ומתקן אותה ואז היא כבר לא משותפת בתנועות.

ד.         נטען שאין הצדקה להורות על שינוי בהרכב הועדה.